בְּ דֶרֶךְ־כְּלָל
Meanings
Adverb
1. In general, generally, as a rule, normally, usually.
Pronunciation
b'dérekh-klal
Examples222
בדרך כלל זֶה דָּבָר טוֹב.
It's usually a good thing.
הִיא בדרך כלל בבַּיִת בימי רִאשׁוֹן.
She is usually at home on Sundays.
אַתָּה יוֹדֵעַ שבדרך כלל אֵינֶנִּי מְדַבֵּר כָּךְ.
You know that I don't usually talk this way.
אַתְּ יוֹדַעַת שבדרך כלל אֵינֶנִּי מְדַבֵּר כָּךְ.
You know that I don't usually talk this way.
אַתָּה יוֹדֵעַ שבדרך כלל אֵינֶנִּי מְדַבֶּרֶת כָּךְ.
You know that I don't usually talk like that.
חברי קוֹרְאִים לִי פרדי בדרך כלל.
My friends generally call me Freddy.