עִנּוּי
Meanings
Masculine noun
1. torture (countable)
Pronunciation
inúy
Examples13
אִישׁ לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת חשוף לכְּאֵב אוֹ לעינויים.
Nobody should be subjected to pain or torture.
לילה היתה קְשׁוּרָה לכִּסֵּא וְעָבְרָה עינויים.
Layla was tied up to a chair and tortured.
העינויים גרמו לוֹ לְהוֹדוֹת בפֶּשַׁע שֶׁהוּא לֹא בִּצֵּעַ.
The torture made him confess to crimes he had not committed.
עֵקֶב העינויים הוּא הוֹדָה בפְּשָׁעִים שֶׁלֹּא בִּצֵּעַ.
The torture made him confess to crimes he had not committed.
העינויים גרמו לוֹ לְהוֹדוֹת בפְּשָׁעִים שֶׁהוּא לֹא בִּצֵּעַ.
The torture made him confess to crimes he had not committed.
העינויים גרמו לוֹ לְהוֹדוֹת בפְּשָׁעִים שֶׁלֹּא בִּצֵּעַ.
The torture made him confess to crimes he had not committed.