פַּרְצוּף
Meanings
Masculine noun
1. face, visage, countenance (anatomy)
2. an aspect of God (Kabbalah)
Pronunciation
partsúf
Examples43
אֵינֶנִּי עושה לָהֶם פַּרְצוּפִים.
I don't make faces at them.
אֵינֶנִּי עושה לָהֶן פַּרְצוּפִים..
I don't make faces at them...
אֲנִי לֹא אוֹהֵב אֵת הַפַּרְצוּף שֶׁלָּהּ.
I don't like her face.
אֲנִי מַכִּיר אֵת פרצופך.
I know your face.
לתּוֹם יֵשׁ פַּרְצוּף שֶׁאֲנָשִׁים מִיָּד מַאֲמִינִים לוֹ.
Tom has a face that people immediately trust.
פרצופה הָיָה מפוייח.
Her face was sooty.